משרדנו מלווה את לקוחותינו בהליכים משפטיים בתחום המקרקעין כגון תביעה לפיצוי עקב איחור במסירת דירה, תביעה לפינוי מושכר ועוד.

משרדנו עוסק בליטיגציה ומעניק ללקוחותינו ליווי צמוד הכולל ייעוץ מקצועי, לימוד כל תיק על בוריו, היערכות לכל סוגיה העלולה לעלות במסגרת הדיון בבית המשפט, גיבוש אסטרטגיה וניהול התביעה בבית המשפט.

תביעה לפיצוי עקב איחור במסירת דירת מגורים:

ברכישת דירת מגורים מקבלן נקבע בין הצדדים מועד מוסכם לקבלת החזקה בדירה. איחור העולה על 60 יום מזכה את הרוכשים בפיצוי חודשי בהתאם לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר").

להלן נוסח סעיף 5(א) לחוק המכר:

פיצוי בשל איחור במסירה (תיקון מס' 5) תשע"א-2011

5א.     (א)  לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:

(1)   סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור התקופה שתחילתה במועד החוזי וסיומה בתום שמונה חודשים מאותו מועד;

(2)   סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 – בעבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך.

          (ב)  הפיצויים הקבועים בסעיף זה ישולמו בתום כל חודש בעד אותו חודש; הפיצויים בעד שישים הימים שתחילתם במועד החוזי ישולמו בתום שישים הימים האמורים.

          (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הצדדים לחוזה המכר רשאים להסכים כי הסעיפים הקטנים האמורים לא יחולו על איחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו.

שיעור מרבי של ריבית פיגורים (תיקון מס' 8)  תשע"ד-2014

יצוין כי חוק המכר הוא חוק קוגנטי שלא ניתן להתנות עליו ובהתאם לסעיף 7 להלן:

שמירת זכויות (תיקון מס' 5) תשע"א-2011

  1. חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה או קונה המשנה הניתנות לו לפי כל דין.

התניה – לטובת הקונה או קונה המשנה (תיקון מס' 2)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 5) תשע"א-2011

7א.     (א)  אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה או קונה המשנה.

בד"כ כולל הסכם המכר עליו חותמים הרוכשים סעיפים המגנים על הקבלן בעת איחור. סעיפים אלה מגדירים את הסיבות שבעטיין יהיה האיחור מוצדק בכפוף לכך שהקבלן פעל ברציפות ובשקידה והוא לא צפה ולא יכול היה לצפות כי האירוע שגרם לעיכוב יתרחש.

בטרם הגשת כתב תביעה אנו ממליצים לבחון את המקרה בכל תיק לגופו ובהתאם לפעול אל מול הקבלן או החברה היזמית. בשלב ראשון תשלח אל הקבלן מכתב דרישה לתשלום פיצוי, ככל שזו לא תיעתר לדרישה זו עוברים לשב השני והוא הגשת התביעה.

תביעה לפינוי מושכר:

עד ליום 31.12.2020 בעל הדירה המבקש לפנות את השוכר יכול היה לבחור בין שני הליכים:

תביעה בהליך מזורז ומהיר לפינוי הדייר (במסגרתו ניתן לתבוע אך ורק את הפינוי אך לא ניתן להוסיף לו תביעות נוספות נגד השוכר). במקרה כזה אם יש תביעות נוספות (כמו חובות כספיים או תביעות כספיות אחרות) יש להגיש תביעה נפרדת על חובות אלה.

או תביעה בהליך רגיל (למשל תביעה בסדר דין מקוצר), שבמסגרתה ניתן לתבוע הן את הפינוי והן את התביעות האחרות שיש לבעל הדירה נגד השוכר.

החל מינואר 2021 , עם כניסת הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, ניתן להגיש תביעה בהליך רגיל בלבד.

ההליך המזורז נמשך פרק זמן קצר, ויכול להסתיים אפילו תוך 60 ימים ממועד הגשת התביעה (בניגוד לתביעה רגילה שיכולה להתברר במשך מספר חודשים ואף שנים).

במסגרת ההליך המזורז, השוכר (הנתבע) איננו רשאי להגיש תביעה שכנגד (כלומר תביעה נגד בעל הדירה עצמו במסגרת אותו הליך) וגם אינו רשאי להגיש הודעה לצד שלישי (הליך שמאפשר לנתבע "לגלגל" את האחריות אל אדם אחר).

במסגרת ההליך המזורז דן בית המשפט אך ורק בנושא הפינוי, ולא ניתן לברר במסגרתו תביעות אחרות, כגון עניינים כספיים.

מתי ניתן להגיש תביעה לפינוי מושכר:

  1. כאשר השוכר ממשיך להתגורר בדירה לאחר תום תקופת השכירות מבלי שחוזה השכירות חודש וללא הסכמת בעל הדירה.
  2. כאשר השוכר הפר את תנאי חוזה השכירות, ועקב כך בעל הדירה ביטל את החוזה עמו, אך השוכר ממשיך להתגורר בדירה ולא מתפנה ממנה.
  3. בעל דירה שהודיע לשוכר (לפחות 90 יום מראש) כי עליו לפנות את הדירה, וזאת אם קיים סעיף בחוזה המאפשר לו לדרוש זאת.

למי ואיך פונים

את כתב התביעה מגישים לבית משפט השלום במחוז שבו נמצאת הדירה כשאליו צורפו תצהירי עדות ראשית של העדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, מסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של התובע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.

בעת הגשת התביעה על בעל הדירה לשלם אגרת בית המשפט.

שלבי ההליך

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב התביעה והמסמכים שיש לצרף לכתב התביעה.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב ההגנה.

בית המשפט יקבע מועד לדיון בתביעה שלא יהיה מאוחר מ-30 ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק.

 הדיון בבית המשפט יסתיים בתוך יום אחד, אך בית המשפט רשאי לקבוע ימי דיונים נוספים, ככל הניתן ברציפות (ולא יותר מהפרש של 14 ימי בין דיון לדיון), עד גמר חקירת העדים.

במועד שנקבע לדיון יתייצבו כל העדים שהגישו תצהירים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו, לא יוכל להעיד אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים.

עם תום הדיון בבית המשפט, ולכל המאוחר בתוך 14 ימים, ייתן בית המשפט פסק דין.

פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, אלא אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים אחרים.

אם השוכר אינו מכבד את פסק הדין ולא מפנה את הדירה, על בעל הדירה לפנות אל רשות האכיפה והגבייה (לשכות ההוצאה לפועל) לצורך ביצוע פסק הדין.

אם בפסק הדין נקבע מועד לפינוי, לא ניתן לפנות אל ההוצאה לפועל לפני מועד זה.

אם לא נקבע מועד לפינוי, ניתן לפנות אל ההוצאה לפועל רק לאחר שחלפו 15 יום ממועד מתן פסק הדין (במקרה שהשוכר היה נוכח בבית המשפט בעת מתן פסק הדין) או לאחר 15 יום מהמועד שבו הומצא פסק הדין לידי השוכר (אם לא היה נוכח בבית המשפט במועד מתן פסק הדין).